חיפוש
דלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

על ניהול השלב השלישי של הלידה

בחודש נובמבר 2003 התפרסם נייר עמדה משותף של  ICM (הארגון הבינלאומי של המיילדות) ו- FIGO (הארגון הבינלאומי של הרופאים הגניקולוגים והמיילדים) בנושא ניהול השלב השלישי של הלידה.
זהו נייר העמדה המשותף הראשון של שני הארגונים, ובכך חשיבותו.
הוא מהווה התחייבות עולמית לטיפול בבעיה של דימום לאחר הלידה, בצורך בשיטות ותרופות חדשות למניעת PPH והכרה שלא כל הרופאים והמיילדות מודעים לבעיה ויודעים כיצד לטפל בה.
דימום לאחר לידה הוא הגורם העיקרי לתמותת אמהות בעולם!
כרבע ממקרי המוות  האימהי מתרחשים לפני הלידה, כ-15% ממקרי המוות קורים בזמן הלידה ויותר ממחצית מקרי המוות של אמהות מתרחשים תוך 24 שעות מהלידה.
הסיכון לדימום לאחר הלידה קיים אצל כל יולדת. נשים הסובלות מאנמיה נמצאות בסכנה גדולה יותר. אין שום דרך לנבא מי תדמם, מפני שלא ניתן לאתר כל גורמי סיכון. כ- 150,000  נשים מתות בעולם מ- PPHמדי שנה!
לאחר סקירה של  כל המחקרים בנושא הגיעו שני הארגונים לכלל עמדה שצריך לנקוט בנוהל ניהול אקטיבי של השלב השלישי של הלידה על מנת למנוע PPH כתוצאה מאטוניה של הרחם. ניהול אקטיבי פירושו:

  • מתן מכווצי רחם.
  • הוצאת השליה באמצעות משיכה מבוקרת.
  • מסאז' לרחם לאחר יציאת השליה.

 פרסום נייר עמדה זה מחייב את הארגונים הארציים בכל מדינה:

  • לפעול למען מתן טיפול מקצועי ליולדות.
  • ליישום נייר העמדה בין אנשי המקצוע.
  • חינוך הציבור לחשיבות הטיפול והמניעה של דימום לאחר הלידה.
  • פרסום נייר העמדה בעיתונים מקצועיים ואתרי אינטרנט.
  • שילוב ניהול אקטיבי של השלב השלישי של הלידה בנוהלי העבודה.
  • שילוב הניהול האקטיבי בתכניות לימודים של המיילדות והרופאים.
  • עבודה משותפת עם קובעי מדיניות וחברות תרופות לספק תכשירים נאותים.

הבעיה העיקרית של PPH לא קיימת בעולם המפותח. בארצות הברית כמו במדינת ישראל רוב רובן של הנשים יולדות בבתי חולים. גם מי שאינה יולדת בבית חולים נמצאת במרחק כזה, שבמקרה של דימום יכולה להגיע ולקבל טיפול מציל חיים. יש הגורסים כי ניהול אקטיבי מהווה התערבות מיותרת בתהליך הלידה, ושמתן מכווצי רחם עוד לפני יציאת השלייה עלולים להפריע לתהליך הטבעי. אולם מכיוון שקימות הוכחות רבות בנושא, צריך להשתחרר מתחושה זו, ולנהל את השלב השלישי כדלקמן.
הבעיה קימת ביתר מורכבות בארצות מתפתחות. בנוסף לעובדה שהרבה מהיולדות לא זוכות לליווי מקצועי בלידה, יולדות רבות יולדות הרחק מבתי חולים, ובתנאים כאלו שאין להם תרופות לכיווץ הרחם גם גורמים תרבותיים לעיתים מונעים קבלת טיפול במקרים של PPH.
במחקרים שנעשו התברר, כי דימום לאחר הלידה לא נתפס אצל היולדות כגורם המסכן חיים.
כמה גורמים יכולים להסביר את הפער בין הסכנה הממשית לבין התפישה התרבותית של הסכנה. ישנה דעה שדימום אחרי הלידה נחוץ על מנת "לטהר" את היולדת, והדימום יפסק מעצמו. קיים חוסר בהירות מתי כמות הדימום היא נורמאלית, ומתי ישנה חריגה מהנורמה.
במספר תרבויות היולדת חשובה פחות מהילוד, שכן לאחר הלידה היא סיימה למלא את תפקידה הביולוגי.
ישנם מקומות בהם דם הלידה נחשב כ"בעל כוח" להזיק למי שבא איתו במגע, ולכן היולדת מבודדת מבני משפחתה. בידוד זה עלול לגרום לעיכוב בקבלת עזרה מקצועית.
בכל מקרה של דימום לאחר הלידה, היולדת תטופל קודם באמצעים המקומיים המקובלים  בתרבות שלה. באם הטיפול לא יעצור את הדימום היא תטופל על ידי מרפאים מסורתיים, ורק בלית ברירה תופנה לטיפול רפואי- מקצועי, לעיתים יהיה הדבר באיחור ניכר.

 
Journal of Midwifery & Women’s Health. 49 (1) 76-77
Journal of Midwifery & Women’s Health   49(1) 2-3
Journal of Midwifery & Women’s Health   49(4) 293-297

תורגם ותומצת על ידי חוה אלקלעי

דרג את הכתבהדירוג כתבה על ניהול השלב השלישי של הלידה: 3 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
עבור לתוכן העמוד