חיפוש
דלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

תקשורת מעצימה

בראשית הדרך שלי כמיילדת חדשה ומנחה קבוצות להכנה ללידה, השתתפה באחד הקורסים שלי אישה שהיא פסיכולוגית במקצועה. היא שאלה המון שאלות במשך הקורס, כי היא רצתה לדעת הכול, גם את הדברים ה"טובים" וגם את הדברים ה"רעים". ההריון שלה היה מלווה בלא מעט חרדות לגבי הלידה והיכולת שלה להיות אמא, למרות (או אולי עקב) היותה פסיכולוגית. היא ובעלה התכוננו ללידה ולהורות החדשה  ע"י קריאת ספרים רבים, השתתפות פעילה בקורס וחקירה מעמיקה בחומר שמצאו באינטרנט. היא החליטה שהיא רוצה ללדת בלידה טבעית והאמינה שתצליח.

יצא לנו להיפגש בחדר לידה, ובסופו של דבר, ליוויתי אותה לאורך כל הלידה. היא החליטה לקחת אפידורל, נזקקה לתוספת של פיטוצין ל"עודד" צירים שנעלמו לה, ואחרי הרבה מאד זמן בפתיחה גמורה, ועם התלבטות אולי לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, התינוק שלה נולד בלידת ואקום.

אחרי הלידה היא היתה מאושרת. היא לא הראתה אף סימן של אכזבה, בהלה או תסכול מצורת הלידה או מעצמה. אני הייתי מופתעת ומאד סיקרן אותי לדעת מה עובר עליה. וככה היא סיפרה לי תוך כדי הנקת התינוק ותפירת האפיזיוטומיה: "מינדי, הבנתי את כל מה שקרה לי. הבנתי את המילים שדיברו ואת התהליכים שקרו. הייתי שותפה לאורך כל הדרך בכל החלטה שהתקבלה. הרגשתי שאני חלק מהצוות שמנהל את הלידה של עצמי. אני במקום הרופאים הייתי מקבלת בדיוק את אותן החלטות . קרה מה שקרה ואני שלמה עם הכול. אני מאושרת ומודה לך על החוויה המדהימה שהיתה לי. היתה באמת חוויה מעצימה."

אני הייתי בשוק. לא הבנתי איך לידת ואקום עם אפידורל, פיטוצין ואפיזיוטומיה יכולה להיות חוויה מעצימה. (במיוחד אצל אישה שחלמה על לידה טבעית!!) באותו יום למדתי הרבה מאד לגבי העצמת נשים בלידה.
זו הייתה התחלה של חקירת נושא "העצמה", שהובילה אותי גם ללונדון להשתתף בסדנא של Andrea Robertson . (מורה לחינוך ללידה מאוסטרליה שכתבת כמה ספרים בנושאי העצמה). היום, דרך הלימודים שלי, אני נחשפת לספרות פמיניסטית, שגם מתייחסת לנושא של העצמה כנושא מרכזי של נשים בכלל ובהריון ולידה בפרט.
לפני שאתחיל לדבר על תקשורת מעצימה, אזכיר מה היא  "תקשורת" בכלל. תקשורת זה בעצם העברת מסר, בצורה מילולית, בלתי מילולית, רגשית או אינסטינקטיבית. האחריות על העברת המסר בצורה ברורה ומובנת נמצאת בידי השולח. רק התוכן המילולי של המסר עובר דרך המילים. הטון, העוצמה וההדגשים של הדיבור צובעים את התוכן ונותנים לו משמעות נוספת. המסרים הבלתי מילוליים של הבעות פנים, שפת גוף, מהירות ומגע נקלטים בצורה תת הכרתית, ומשאירים רושם עוד יותר חזק. יש מסרים נוספים שמוסתרים בתוך סמלים, כמו לבוש וחפצים הנמצאים בחלל הטיפולי. בנוסף, ריחות וצלילים נקלטים על ידי המוח הימני בצורה שמוסיפה עוצמות רגשיות לחוויות של המסר. אז תקשורת זה הרבה יותר ממילים.
האישה ההרה קולטת מסרים מהסביבה, שחלקם מחזקים אותה, וחלקם מחלישים אותה. היא עלולה לקלוט את המסר שהריון ולידה הם תהליכים קשים, מכבידים, משפילים, מביכים, מסוכנים, מעמיסים, מעצבנים ואפילו מגעילים. היא מתמלאת בפחדים, היא לא מאמינה ביכולת של הגוף שלה ללדת, היא מפתחת תלות במטפלים שלה, היא מגיעה ללידה מבולבלת, מבוהלת וחלשה.
מצד שני יש נשים שקולטות מסר שזו תקופה של התחדשות, אתגר, פריחה, למידה, התפתחות והעצמה. הן מחכות ומצפות ללדת, ומגיעות ללידה עם אמונה בעצמן, ביכולת של הגוף שלהן ללדת ובמסוגלות שלהן להתמודד עם האתגרים הפיזיים ונפשיים של הלידה, ההנקה והמעבר להורות.

איך נוצר פער כל כך גדול בין שני סוגים שונים של מסרים?   מי מחליש את הנשים ולמה? מי מחזק או מעצים אותן ואיך? מאיפה בא הצורך להעצמה בלידה?
כאשר הלידה עברה מהבית לבית החולים, הנשים היולדות איבדו את הקשר שלהן עם סביבתן, משפחותיהן, תרבותן ותמיכתן. הידע שעבר מאם לבת במשך אלפי שנים נהיה ישן וחסר תועלת. לנשים לא הייתה גישה לידע החדש שצץ פתאום בבתי החולים, ידע של רופאים, של מכשירים וטכנולוגיה, ידע של גברים.
היו רופאים ששמו לב שהלידות נהיו יותר ארוכות, יותר כואבות ויותר קשות. על מנת לנסות לשפר את חוויות הלידה של הנשים באותה תקופה,  Grantly Dick-Read , Lamaze, וBradley הציעו רכישת ידע וטכניקות של נשימות והרפיה להתמודדות עם הלידה. טכניקות אלה היו מבוססות על אותו מודל טכנוקריטי, ובעצם לימדו את הנשים שיטות מובנות ונוקשות להתמודד עם הכאבים בלידה.  קורס הכנה ללידה הפך להיות עוד סוג של התערבות רפואית, שעסק בהתאמת היולדת ללידה בתוך מערכת רפואית דומיננטית. היולדת עדיין נמצאה בעמדת חולשה, תלותית וחסרת אונים מול המערכת. היה כתוב בחוברת הראשונה שהוציאה ארגון האם

של Lamaze-American Society for Psychoprophylaxis in Obstetrics:    

“The woman should be encouraged to respect her doctor’s word as final and is responsible for controlling herself and her behavior.”

בקורסים של Lamaze, המעוברים בבתי חולים גם היום, לא השתנה הרבה. נוסף המושג של "בחירה" ללימודים, אבל עדיין יש דגש על התאמת האישה למערכת, דגש שממשיך להחליש נשים. ב 1962 כתבה  Sheila Kitzinger  ספר באנגליה ולראשונה הציגה את הלידה כאירוע אישי, חברתי ומיני והמליצה לנשים להסתכל על הכאב בצורה אחרת, כחלק מישני של חוויית הלידה: כ"כאב עם מטרה".

בשנות ה-70 ו-80 היתה תנועה מצומצמת אך משמעותית של חזרה ללידות בית. המיילדות שמו לב שנשים שבחרו ללדת בבית לא הזדקקו לתרופות, ומצאו כל מיני דרכים להתמודד עם הלידה. היתה התרגשות רבה לראות ולהיות עם נשים שזורמות עם לידתן, יולדות ברווחה ובשלווה, מאושרות ומעוצמות על ידי החוויה. נולדה גישה חדשה בשם "לידה פעילה" Active Birth, שהראשונה שכתבה עליה ספר היתה Janet Balaskas.

העקרונות של הלידה הפעילה הן:

1.     האישה יולדת בצורה אינסטינקטיבית, על פי הקצב הפנימי האישי שלה.

2.     האישה אחראית למצוא מטפלים ומלווים שיהיו עמה בלידה ולהחליט על מקום הלידה.

3.     האישה ובן זוגה שותפים פעילים בכל מה שקשור להריון ולידה ומסוגלים לקבל החלטות מבוססות על ידע.

4.     ניהול הלידה מבוסס על העקרונות של המיילדות ולא על פי מודל רפואי.

5.     יש הנחה בסיסית שתהליכי הריון ולידה תקינים עד שיש הוכחה אחרת שקיימת בעיה רפואית.

6.     תוצאות הלידה מעורכות על ידי שביעות הרצון של היולדת, ולא על ידי שביעות רצון של המטפלים.

במילים אחרות: בלידה מסוג זה, ב"לידה פעילה", היולדת מגיעה ללידה מעוצמת על מנת ללדת בהתאם ליכולתה האישית ובעזרת המשאבים שיש לרשותה. היא שולטת במה שקורה לה. היא לוקחת אחריות על עצמה.(היא יכולה לעשות כך רק בתנאי שהצד השני מכיר בזכותה לשלוט ולקחת אחריות.) 

על מנת שלידה כזו תוכל להתרחש בתוך מערכת בריאות ציבורית קיימים מספר תנאי חובה:

  1. האישה מכירה בזכויות שלה.
  2. יש לה אפשרות ליישם את זכויותיה ולקבל החלטות אודות עצמה ותינוקה.
  3. יש לה תמיכה החברתית שמבטיחה לה רווחה רגשית ופיזית.
  4. היא לא קורבן לאפליה עקב גילה, מינה או מצב הריונה.
  5. ניתן כבוד ליכולתה לגדל, ללדת ולטפח את התינוק שלה מתוך אמונה בסיסית בלידה כתהליך פיזיולוגי תקין של נשים.

מה מחליש את היולדת היום?

  1. מוקד האחריות על ניהול ההיריון והלידה נמצא אצל המטפלים.
    לעולם לא תהיה העצמה ללא אחריות.
  2. פחד מתהליכים משפטיים גורם לניהול טיפול על פי פרוטוקולים ועקרונות    של   ניהול סיכונים, שבעיקר שומרים על המטפלים. תקשורת בין מטפל למטופל  מבוססת בעיקר על פחד, ולא על כבוד הדדי.
  3. קצב ההתקדמות הטכנולוגית של בדיקות, מונע מהיולדת להבין את משמעות  התוצאות.הידע נשאר אצל המטפל. אין העצמה בלי ידע.
  4. מערכות בריאות גדולות בנויות על הכלל ועל הממוצע ולא על הפרט. אין מקום לשונות או גמישות.
  5. האספקטים החברתיים של הריון ולידה לא מוכרים על ידי המערכת. קשה לאשה להתעצם, כאשר אין לה מה לאכול או אם אין לה מערכת תמיכה מינימאלית.

 

אז מה זה בעצם העצמת נשים?

כותבתJanet L. Surrey , בספר Women’s Growth in Connection, שהעצמה זה המוטיבציה, החופש והיכולת להתנהג בצורה מכוונת על ידי גיוס אנרגיות, משאבים וכוחות מתוך קשר הדדי. היא טוענת שהעצמה של הפרט תלויה במערכות יחסים מעצימות, בהעצמה של הקשר שנוצר בין אנשים. לא תתכן העצמה של היולדת בלי העצמה של המיילדת. אין העצמה של המיילדת בלי העצמה של המדריכה להכנה ללידה או הרופא המטפל. הטיפוח של הקשר בינינו מעצים את כולנו. נוצר כוח של "ביחד", לא כוח "מעל" או כוח "נגד".
העצמה נחשבת לאלמנט אחד מתוך שלושה אלמנטים עיקריים במערכת הדדית, שהם engagement  (מחויבות), empathy (הזדהות רגשית) ו-empowerment (העצמה). שלושת האלמנטים הם בעיני גם אלמנטים עיקריים בלווי אשה בהריון ובלידה: מחויבות אליה, אל בן זוגה ואל הקשר שנוצר בינינו, הזדהות גם עם הקשיים והפחדים, וגם עם השמחה והאושר שלהם, והעצמה שלהם בכל שלבי התהליך, בכל החלטה שתתקבל. על מנת ליישם את ההעצמה ההדדית בינינו, עלי להיות מספיק חזקה כדי לשמוח בשמחתם, גם כאשר אני אישית מאוכזבת מהחלטה שהתקבלה או מתוצאות הלידה. אני נשארת מחויבת ואמפטית אליהם, ואני מעוצמת על ידי הכוח, שהאישה קבלה מהקשר בינינו, על מנת לקחת אחריות על עצמה.

 

Andrea Roberston, בספר שלה, Empowering Women, מציעה המון הצעות פרקטיות למורות לחינוך ללידה על מנת לעזור להן ליצור קורסים מעצימים. 

  • קודם כול, תשומת לב למילים. להחליף את השפה הגברית של הלידה בשפה יותר נשית, יותר רכה ויותר חיובית. לדוגמא:"תינוק" במקום "עובר", "הפסקה בתהליך הלידה" במקום "חוסר התקדמות", לידה קיסרית" במקום "ניתוח קיסרי" או "סקציה".
  • יצירת אווירה בקבוצה של קבלה, הכלה ואמפטיה על מנת לאפשר פתיחות ויצרית קרבה וקשר.
  • חקירה משותפת של תהליך קבלת החלטות על מנת להעצים את היכולת שלהם לקבל החלטות בזמן אמת בלידה: איסוף מידע, זיהוי בחירות, קביעת סדר עדיפות, החלטה.
  • פוקוס על מיומנויות חשובות כמו: קבלת החלטות, ניהול מצבי דחק, זיהוי וניצול משאבים פנימיים וחיצוניים, פתוח גמישות, זיהוי גבולות אישיים, לקיחת אחריות.
  • הגברת מודעות גופנית ותובנה אישית.
  • פיתוח הערכה לתהליכים פיזיולוגים תקינים, תוך כדי הרחבה של טווח הנורמה.
  • חקירה קבוצתית ואישית של נושא הכאב, כולל: עמדות, ניסיון עבר, עזרה עצמית, בסיס פיזיולוגי, מתן מידע, תיקון מידע לא מדויק, תגובות רגשיות.
  • חקירת הנושא של התמודדות עם "תוצאות לא צפויות".

 

אני רוצה לסיים עם מילים מפורסמות של נלסון מנדלה. בעיניי הן מדברות על הנושא של העצמה אישית והדדית, הנושא שלנו היום. (התחצפתי קצת ושיניתי את הכול ללשון נקבה. התאים לי מאד!!)

 

הפחד העמוק ביותר שלנו

הוא לא שמא אנחנו חלשות מדי.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא

שאנחנו בעלות עוצמה מעל לכל שיעור.

זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו

שמפחיד אותנו יותר מכול.

אנחנו שואלות את עצמנו-

איזה זכות יש לי להיות מבריקה,

יפהפייה, מוכשרת ואהובה?

למען האמת- איזו זכות יש לך לא להיות?

אין שום דבר נאור בלהצטמק

כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון.

ככל שניתן לברק שלנו להאיר,

אנחנו מעניקות, בלי מודע,

רשות לאחרות לעשות כמונו.

ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו,

נוכחותנו תשחרר אחרות מפחד.

 

Bibliography

 

Balaskas, Janet (1992) Active Birth: The New Approach to Giving Birth Naturally, Massachusetts: The Harvard Common Press.

 

Jordon, V.J., Kaplan, A.G., Miller, J.B., Stiver, I.P., Surrey, J.L. (1991) Women’s Growth in Connection: Writings from the Stone Center, New York: Guilford Press.

 

O’Mara, Peggy (1999) We’ve Come a Long Way Baby (a history of childbirth) Mothering, Jan. 1999.

 

Rich, Adrienne (1995) Of Woman Born: Motherhood as Experience and Institution, New York: Norton & Company.

 

Robertson, Andrea (1997) The Midwife Companion: The art of support during birth, Australia: Ace Graphics.

 

Robertson, Andrea (1994) Empowering Women: Teaching Active Birth in the 90’s, Australia: Ace Graphics.

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה תקשורת מעצימה: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
עבור לתוכן העמוד