יומני היקר...

יומני היקר...

6.1.04

באתי למשמרת היום עם מצב רוח מרומם!  היום, החלטתי לעצמי, אני לא אתווכח עם אף רופא! לשם שינוי , לא אהיה סוכנת שינוי! לשם שינוי, אהיה ראש קט. אשמע מה שהיולדת והרופא, כל אחד לחוד, מבשרים לי, אך לא אנקוט עמדה, לא אכנס לעימות. היום, אני מדמיינת לעצמי, אעביר את הזמן בנעימים, אטפל ביולדות שלי במסירות, ואצא מהמשמרת רגועה נפשית...

 אני פוגשת רופא שאני נוהגת להתווכח איתו רבות, רופא אשר מסמל עבורי את נושא הדגל של "המודל הרפואי"  (לעומת "המודל המילדותי") ,ואני אומרת לעצמי: היום תהיי סופר נחמדה, היום תפתיעי אותו, בהמנעות מויכוחים, ואפילו... אפשר לחפש סיבה לפרגן לו...

 היו לי כוונות טובות.

  יצאתי מחדר מס 5, שם היתה יולדת אשר איתה שוחחתי ארוכות...הבנתי שהיא מעוניינת באפידורל  כאשר יהיו לה כאבים ותתקדם בלידה, אך היא מקווה מאוד מאוד שלא תצטרך לקחת לפניכן דולסטין. בלידה הראשונה שלה קיבלה זירוז, קיבלה טשטוש, קיבלה אפידוראל, לא לחצה טוב ובסופו של דבר הלידה נגמרה בווקום.  מיד אחרי הלידה הלכה לישון ולא היה לה הזדמנות לבונדינג ראשוני עם התינוק.  הפעם היא מעוניינת לא לקבל חומר טשטוש, "אם אצליח בכך". 

אותה יולדת נמצאת מהבוקר עם ירידת מים, עברו כבר 8 שעות.  הסברתי לה שהדרך הטובה ביותר להמנע מצורך במשכך כאבים תרופתי בתחילת הדרך, היא לא לקחת תרופה לזירוז הלידה ב 24 השעות הראשונות, (זה אפשרי בהחלט לפי הפרוטוקול שלנו), אלא לנסות לעשות זרוז טבעי: עסוי פטמות, שיאצו, רפלקסולוגיה, לפי הדרכתי, ולחכות בסבלנות ...היא היתה מוכנה לנסות, והדרכתי אותה ואת בעלה בהתאם.

 נכנס הרופא לחדר.  הוא מסביר לה כך: "לפי מחקר גדול שנעשה בעולם, אין הבדל בזיהומים אצל היולדת אשר מתחילה מיד עם זירוז, או מחכה 24 או אפילו 48 שעות.  אך באותו מחקר, רואים ששביעות הרצון של היולדות גדולה יותר בקרב אלה שבחרו לקבל זירוז ולא לחכות."  היולדת עכשו מתחילה להתלבט...בסופו של דבר היא החליטה אחרי 10 שעות של ירידת מים, עוד במשמרת שלי, לקבל פיטוצין. 

 אני הקשבתי להסבר של הרופא, ועשיתי "חושבים" בראש שלי.  אומרים ש אי-אפשר להתווכח עם מחקר.

 אך ...ידוע לי שהרוב  הגדול של  נשים בארצות המחקר (בארצות המתקדמות בעולם) מעוניינות ללדת כמה שיותר מהר, עם תרופות להקלת הכאב.  (בשנת 2000- 7% מהנשים בחרו להיות מטופלות בהריון ולידה ע"י מיילדת, כלומר: עם מינימום התערבויות רפואיות כולל מינימום משככי כאב תרופתיים.) אם כך, זה די הגיוני שזירוז לידה תוך מספר שעות קטן משעת ירידת המים,  יתאים להן, הם יתקדמו בלידה יותר מהר (למי יש סבלנות לחכות?!), יקחו משכך כאבים כלשהו, (כי קשה לשכב במיטה, מחוברת למוניטור, עם פיטוצין בוריד, בלי לקבל תרופות.) ...וכאשר ישאלו אותן אם הן מרוצות – שביעת רצונן תהיה גדולה יותר מאלה אשר, כמוהן, רצו להתקדם מהר, לקחת משכך כאבים וללדת, אך פי המחקר, נכנסו לקבוצת הנשים אשר "מחכות..."

שאלתי את הרופא:  האם  אתה ביררת עם היולדת הספציפית הזו, מה רצונה בקשר ללידה שלה?  היא ביטאה רצון עז לעבור את התחלת הלידה עד לשלב האקטיבי, ללא תרופות.  האם לא היה מתאים לומר לה ספציפית:  "אם כך רצונך, אני מעודד אותך לא לקחת מהר מדי זירוז...תנסי זירוז טבעי, תחכי בסבלנות, אם יתחילו צירים באופן ספונטני, תוכלי להמשיך להסתובב, להיות במקלחת, לעזור לעצמך להתמודד עם הכאבים באופן טבעי, יתכן שכלל לא תצטרכי תרופות בהתחלת התהליך...

 אין לי מחקר, ענה לי הרופא, שמראה שיותר קשה להתמודד עם צירים כאשר  מקבלים פיטוצין, מאשר מצירים ספונטניים.  הרושם שלך שזה כך, אינו מדעי.  אני מכיר נשים אשר מקבלות פיטוצין ולא לוקחות תרופות- ואחרות שיש להם צירים ספונטניים ומקבלות את כל התרופות שיש- והרבה מהם!

 אני יודעת!אני אומרת לעצמי ולרופא- אך בכל זאת:  יש סיכויי יותר גדול שהיא תוכל לעמוד בכאבים בשלה בשלב  הלטנטי אם לא תקבל זירוז !!!!!!

 בטוח שיש מחקרים שמצדיקים את מה שאני טוענת, הרי יש המון חומר כתוב על הנושא!!!   אך באותה משמרת- מה יצא לי מזה?  שוב אני מוצאת את עצמי בויכוח, שקט/סוער  (שקט לנו כלפי חוץ, אך סוער לי מבפנים).

  יומני היקר, למה "המודל הרפואי", המאמין בטכנולוגיה, תרופות, ושליטה בכל רגע נתון על תהליך הלידה, מנצח עדיין בגדול בחדרי הלידה שלנו?

מחר זה יום חדש. אולי מחר תבוא אישה אשר תאמין שגופה מסוגל לעשות את עבודתו הנפלאה ביותר, עם תמיכה ועידוד, ללא התערבויות. אולי מחר הרופא באמת יגלה אמון, שכך זה אפשרי ואפילו רצוי.  

מחר אני אבוא למשמרת רגועה...לא אתווכח עם אף אחד... 

דרג את הכתבהדירוג כתבה יומני היקר...: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
עבור לתוכן העמוד