חיפוש
דלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

אין להם אחות

מאת פרופ' יואל דונחין

סריקת מערכות


בזמן מגפת השפעת, שקטלה מיליוני בני אדם לפני כ-90 שנה, התברר שאין די אחיות לצורכי תמיכה וטיפול בחולים הרבים. מספר רב של אחיות מוסמכות גויסו לצבא, ואחרות מתו בשל המגע הקרוב עם החולים. מנהיגות האחיות טענו אז שאין לאפשר הכשרה מהירה של צוותים רפואיים בדמות אחיות מעשיות. ואולם, כאשר המצב הלך והחמיר, לא נותרה ברירה ואלפי אחיות הוכשרו במהירות כדי לבצע את הפעולות החיוניות לעצירת המגיפה ומתן סעד לחולים הרבים.

המצב בישראל לא שונה בהרבה מהמצב בעת מגפת השפעת: בשל עומס עבודה אדיר שמוטל על הצוותים הרפואיים, מבצעות האחיות בבתי החולים בישראל מספר רב של מטלות שמאפשרות לקיים את המסגרת הטיפולית. בשבוע שעבר, בחוזר של מנכ"ל משרד הבריאות, הוכרז שפעולות המבוצעות ממילא על ידי האחיות, כמו שינוי מינון של תרופות או מתן אנטיביוטיקה במקרה של עזרה ראשונה, תהיינה מעוגנות בתקנות מסודרות.

להפתעתי הרבה, ראשי ההסתדרות הרפואית מיהרו לתקוף את המצב הקיים. יו"ר ההסתדרות, ד"ר יורם בלשר, כינה את ההחלטה כחפוזה. "אנו מקווים שהציבור... יסרב לקבל טיפול רפואי מאחיות", הוא אמר, "ההכשרה הטובה ביותר לאחיות שרוצות לקבל סמכויות של רופאים היא ללכת וללמוד רפואה". לפני כשבוע וחצי אף עתרה ההסתדרות לבג"ץ, בדרישה יורה למשרד הבריאות לבטל את העברת הסמכויות. זאת, בטענה שמדובר בצעד ש"טומן בחובו סכנה לנזק קשה לבריאות הציבור".

התגובה הלא-קוליגיאלית של ההסתדרות פוגעת ומעליבה את האחיות, שמבצעות את הוראות הרופאים, מהוות סכר בפני טעויות ותקלות ונמצאות במגע קרוב, אינטימי ותומך עם החולה. העבודה הרפואית היא עבודת צוות שבה יש חשיבות שווה לכל המשתתפים.

במחקר שנערך לפני כמה שנים ביחידת הטיפול הנמרץ של בית החולים הדסה עין-כרם נמצא, ששיעור הטעויות של הרופאים גדול לאין ערוך משיעור הטעויות של האחיות. עוד התברר, שהאחיות שואבות את הידע שלהן ממצבם האמיתי של החולים, אליהם הן צמודות במהלך המשמרת. לעומתן הרופאים, שמטפלים במספר רב של חולים ובעיסוקים רבים אחרים, טועים הרבה יותר.

לפיכך, הואצלו לאחיות הטיפול הנמרץ סמכויות רבות, לאחר שעמדו בבחינות הסמכה ועברו הדרכה שניתנה להן על ידי רופאים. סמכויות אלה מאפשרות לאחיות להעניק טיפול מיידי בעת הצורך ולחסוך זמני המתנה ארוכים לרופא, עד שזה יתפנה מעיסוקיו הרבים. אין לי ספק שבקרב אלה השקועים בעשייה הקלינית, יש רבים שסומכים ללא עוררין על יכולת האבחנה וכושר השיפוט של האחות (או האח) שבמחלקתם. מהר מאוד לומדים הרופאים הצעירים לקבל את דברי האחות ולסמוך עליהם.

אחיות שנוטלות על עצמן אחריות רבה עושות זאת מכוח הסמכה שניתנת להן רק לאחר לימוד ואימון. הן יודעות מה היכולת והאפשרות של רופא עסוק להגיע למיטת הפג או למכשיר ההנשמה שנפגם ולכן הן, שנמצאות בקו הראשון של המלחמה בחולי, מבצעות את הדרוש והמותר. כל אישור לביצוע פעולות ידי אחות נעשה בעצה אחת עם טובי המומחים הרפואיים. מי שמבין את רזי מחלת הסוכרת וחשיבות הטיפול הצמוד והמידי, יכיר בצורך לתת לאחות סמכויות רחבות יותר.

ד"ר בלשר מציע בציניות לאחיות שמבקשות סמכויות ללכת ללמוד רפואה. אלא שאין רפואת בית חולים ללא אחיות, ואין רפואה בקהילה ללא אחיות. הוכח קשר ישיר בין מספר האחיות במחלקה לנתוני התמותה: ככל שיש בבית חולים יותר אחיות במשמרת שיעור התמותה יורד ומספר הסיבוכים קטן במידה משמעותית (מה שלא ניתן לומר על היחס בין מספר הרופאים לנתוני התמותה במחלקה).

ועדות מומחים רבות בדקו את הנושא והחליטו, למשל, שניתן להכשיר אחות לבדוק את מנת הדם שניתנת לחולה. וראה זה פלא: האחיות דבקו בהנחיות בשיעור גבוה בהרבה מזה של הרופאים.

יו"ר ההסתדרות הרפואית תוקף את אחיותיו למקצוע, שמסייעות להוציא מהכוח לפעול את ההוראות, את העומדות על המשמר למראשות החולה. הוא תוקף אותן במקום לברך את משרד הבריאות, שבמקרה זה עיגן בתקנה את מה שכבר מקובל ברוב מחלקות בית החולים. האם כשאחיות מקלות במהירות מכאבי הלידה על ידי הזרקת פטידין הן מסכנות את החולה, או מספקות שירות ראוי ומהיר?

הפסקת הפעולות שאחיות טיפול נמרץ מורשות לבצע, כמו נטילת דגימות דם, תביא לפגיעה בציבור החולים פשוטו כמשמעו. אין יסוד להפחדת הציבור מירידה ברמת הטיפול בשל העובדה שלאחיות חסרות שתי שנות לימוד לעומת הרופאים. גם אם מבחינה משפטית נמצא פגם בדרך האצלת הסמכויות וגם אם הנהגת האיגוד המקצועי של הרופאים פוסלת את התקנות, אין באלימות מילולית כדי לקדם את פתרון הבעיה. אני מבקש את סליחת ציבור האחיות על האשמות לא קוליגיאליות ולא אתיות שהוטחו בו. אני מתבייש בכך שתוצאות עבודתן של ועדות, בהן השתתפו מיטב מומחי הרפואה, נדחות משום שהן לא תואמות איזו מדיניות בעלת טווח ראייה קצר. אני מבקש מהאחיות שלא ירוצו ללמוד בבית הספר לרפואה כדי לקבל תואר, אלא ימשיכו ויעשו מלאכתן נאמנה בחדר הניתוח, ביחידות לטיפול נמרץ במחלקות הפנימיות ובכל מקום בו זקוק אדם לאחות רחמנייה.

אמן של כל אחיות העולם, פלורנס נייטינגייל, הצליחה לנצח את קציני הרפואה היהירים של צבא הוד מלכותה. היא היתה זו שהביא להורדת התמותה של חיילי הצבא, והיא שקבעה תקנים נוקשים של ניקיון וסדר. לשיטתה של ההסתדרות הרפואית, נייטינגייל עסקה בנושאים שאינם בתחום סמכותה הבלעדית ולכן מן הראוי להוקיע ולקעקע אותה.

קיים פער עמוק בין הרופאים שתומכים במיסוד הפעולות שנעשות ממילא על ידי האחיות, שרובם, כמוני, באים מהקליניקה, לבין השומרים על "זכויות הרופא" בתואנה של דאגה לבריאות הציבור. האחרונים לוקים בחטא היהירות והזחיחות ומוכנים לפגוע ללא היסוס ומחשבה שנייה באחיות, באחים ובתרומתם האדירה לטובת החולים כולם.

 

 

עבור לתוכן העמוד